<h1>ספר הנייר הלכ' גיטין</h1>
<h2>דף ה.</h2>
ספר כריתות שיהא עניין אותו הספר דבר הכורת ולא ישאר עליה רשות הבעל ואם עדיין לא נכרת בינו לבינה כגון שא' על מנת שלא תשתה יין לעולם אינה מגורשת, אבל אמר על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי או חיי פלוני מגורשת שהרי כרת בינו לבינה ולא תשאר רשות[ו] עליה כשימות אותו פלוני. אמר עד ל' יום הרי זה גט. על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט, אבל אמר על מנת שלא תנשאי לפלוני עד עשר שנים הרי זה גט ולא תנשא כל זמן שהתנה ואם נשאת בטל הגט למפרע. זנתה עמו הוולד ממנו כשר שלא התנה אלא על הנישואין. הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלו' אם נשאת הרי זה גט, אבל אמרו חכמים לא תנשא לא לו ולא לאחר, לאותו פלוני לא תנשא שלא יאמרו נשותיהן נותנין זה לזה במתנה, ולאחר לא תנשא שאינו גט אלא בקיום התנאי. עברה ונשאת לאותו פלו' לא תצא, נישאת לאחר קודם שתנשא [לאותו פלוני בטל הגט ותצא] והולד ממזר וצריכה גט מן השני. הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת. הרי שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני אינה מגורשת, ואם נטלו הימינה [וחזר ונתנו לה ואמר הרי את מותרת] לכל אדם הרי זו מגורשת. הרי זה גיטך ע"מ שתעשי עמי מלאכה או ע"מ שתשמשי את אבא או ע"מ שתבקרי את בני, אם קיימה התנאי יום אחד הרי זה גט, מת הבן או האב קודם שתשמשנו או תניקהו אינו גט. ואם אמר ע"מ שתניקהו אינו גט, ואם אמר ע"מ שתניקי את בני ב' שנים ומת הבן קודם אינו גט, הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי ד' מאות זוז מכאן ועד ל' יום נתנה בתוך ל' יום הרי זו מגורשת, ואם (לא נתנו) [נתנה] לו בעל כרחו אינה מגורשת עד שתתן לו מדעתו. מחל(ו) לה בתוך הל' יום אינה מגורשת, מת בתוך הל' יום אינה מגורשת שהרי לא נתקיים התנאי. הרי זה גיטך על מנת שתתני לי בגד פלו' או חפץ פלו' ואבד או נגנב אעפ"י שנתנה אלף בדמיו אינה מגורשת. מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שתקיים התנאי הרי זו מקודשת לכשתקיים התנאי, ואם לא נתקיים התנאי בטל הגט ואינה צריכה גט משני שהרי אין קידושין תופסין בה. ובגט על התנאי אין צריך תנאי כפול ואע"ג דלא כפל אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואי לא לא, עכ"ל רמ"מ.
<h2>דף ה:</h2>
ושלחה מביתו [דברים כ"ד], ושלחה שיהא עניין הגט שהוא משלח אותה ולא שישלח עצמו ממנה, כיצד אמר לה [הרי] את משולחת ממני הרי את מגורשת ממני הרי את מותרת לכל אדם הרי זה לשון שילוח, אבל אמר לה איני בעליך איני ארוסיך איני אישך אין זה גט שנ' ושלחה ולא שישלח עצמו.
<h2>דף ו.</h2>
ונתן בידה מלמד שאינה מתגרשת עד שיגיע לידה או ליד שלוחה שהוא כידה, או לחצר שלה שהיא כידה, אבל אם היה הגט על גבי קרקע וא"ל טלי גיטך אי' כלום, וכן אם קשור על ידו או על יריכו ושלפתו ממנו אי' כלום. ואם היתה ידה פתוח' כששם הגט בידה ואחר כך סגרה ידה עד שאין הבעל יכול לנתקו הגט גט, ואפי' נקשר הגט במשיחה ביד הבעל, כך פסק רבי' יצחק. ואם ניתנה לה בתורת [שהוא] שטר חוב או מזוזה או שנתנו לה בידה כשהיא ישינה ונעורה והרי הוא בידה אי' גט, ואם א"ל הרי זה גיטך אח"כ הרי זה גט. אמר לעדים [ראו] גט זה שאני נותן לה, וא"ל כנסי שטר חוב זה הרי זה כשר שהרי הודיע להו שנתנו לה בתורת גירושין וזה שאמר שטר חוב מפני שנכלם ממנה. המגרש צריך שיאמר הרי זה גיטך או כיוצא בו, ואם נתנו בידה ולא אמר כלום הגט פסול, אמנם אם היה מדבר על עסקי גיטין ואחר נתנו לה ולא אמר כלום הרי זה גט כר' יוסי בפ"ק דקידושין [ו' ע"א]. וצריך שיתננו לה בפני עדים שנ' [דברים י"ט] על פי שנים עדים יקום דבר, וכי איפשר שהיא היום ערוה והבא עליה במיתה ולמחר תהא מותרת אם לא בפני עדים.
